הליכים נגד ערב כשהחייב העיקרי קיבל הפטר בהוצל''פ

סעיף 27(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 קובע שכדי להגיש תביעה נגד ערב מוגן, יש לקבל קודם לכן כנגד החייב העיקרי פסק דין מטעם בית המשפט וכן צו מיצוי הליכים מטעם רשם ההוצאה לפועל, שמאשר שננקטו נגדו כל הליכי ההוצאה לפועל בניסיון להיפרע ממנו את חובו.

מנגד, סעיף 27(ב) לחוק הערבות קובע מספר חריגים אשר מאפשרים להגיש תביעה נגד ערב מוגן גם אם לא התקיימו שני התנאים שלעיל ולרבות במקרה בו ניתן נגד החייב העיקרי צו כינוס נכסים בהליך פשיטת הרגל שלו.

לפיכך התעוררה השאלה התקדימית האם מתן צו הפטר בהוצל"פ לחייב העיקרי, שקול למתן צו כינוס נכסים לחייב בהליך פש"ר, במובן זה שגם צו ההפטר בהוצל"פ מייתר את הצורך בקבלת צו מיצוי הליכים כתנאי להגשת תביעה נגד ערב מוגן.

צו הפטר מחובות בהוצאה לפועל הנו הליך חדש יחסית, אשר מאפשר לתת הפטר מחובות בתיקי הוצאה לפועל למי שהוגדר חייב מוגבל באמצעים. הליך זה נכנס לתוקף ביום 6.9.2015, אולם הוא טרם קיבל עד כה התייחסות במסגרת חוק הערבות.

שאלה תקדימית זו נדונה בתיק תא"מ 5360-12-18 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' מ.ב. אשר התנהל בפני בית משפט השלום בחיפה.

התובע בתיק זה הנו בנק יהב אשר נתן הלוואה ללקוח שלו, הוא החייב העיקרי.

הנתבעת בתיק זה הנה ערבה מוגנת, שחתמה על ערבות להחזר ההלוואה של החייב העיקרי לבנק.

החייב העיקרי פיגר בהחזר ההלוואה ועל כן הבנק פתח נגדו תיק הוצאה לפועל לגביית החוב.

לימים החייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ובהמשך גם ניתן לו צו הפטר בהוצאה לפועל.

בעקבות זאת הגיש הבנק תביעה כנגד הערבה המוגנת, לתשלום החזר יתרת ההלוואה, בסך של כ-31,000 ₪ וזאת ללא קבלת צו מיצוי הליכים מטעם רשם ההוצאה לפועל.

הערבה המוגנת טענה שהיה על הבנק לקבל צו מיצוי הליכים מטעם רשם ההוצאה לפועל, כתנאי להגשת התביעה נגדה.

טענות הצדדים

הבנק טען שהוא פטור מהצורך לקבל צו מיצוי הליכים לפני הגשת התביעה נגד הערבה המוגנת וזאת נוכח מתן צו ההפטר לחייב העיקרי לפי חוק ההוצל"פ ומאחר שצו זה זהה במהותו לצו ההפטר שניתן לפי פקודת פשיטת הרגל.

לפיכך, כשם שניתן להגיש תביעה נגד ערב מוגן ללא צו מיצוי הליכים ביחס לחייב העיקרי במידה שניתן לגביו צו כינוס נכסים בפש"ר, כך גם ניתן להגיש תביעה נגד ערב מוגן ללא צו מיצוי הליכים ביחס לחייב העיקרי במידה שניתן לגביו צו הפטר בהוצאה לפועל.

הערבה המוגנת טענה שלא ניתן להקביל בין צו כינוס הנכסים לפי פקודת פשיטת הרגל לבין צו ההפטר לפי חוק ההוצל"פ, בין היתר מאחר שהסרת התנאי לקבלת צו מיצוי הליכים ביחס לחייב במידה וניתן נגדו צו כינוס נכסים, אינה לאור תוצאת הליך פשיטת הרגל וההפטר שניתן בעקבותיו, כי אם לאור מחסום הליכים פרוצדורלי ומהותי הניתן במסגרת צו כינוס נכסים.

עוד בנושא: מיצוי הליכי הוצאה לפועל לפני פתיחת הליך פשיטת רגל

החלטת בית המשפט

בית המשפט אימץ את עמדת הבנק וקבע כי גם מתן צו הפטר בהוצל"פ מייתר את הצורך בהוצאת צו מיצוי הליכים לגבי החייב העיקרי כתנאי להגשת תביעה נגד הערב המוגן וזאת בדומה למקרה בו ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליך פשיטת הרגל שלו.

בית המשפט הבהיר כי מדברי ההסבר להצעת החוק שעיגנה את הוצאת צו ההפטר בהוצל"פ, עולה שצו ההפטר בהוצל"פ זהה במהותו לצו הפטר בהליך פשיטת רגל והנו אחיו התאום, מאחר שמטרת צו ההפטר בהוצאה לפועל הנה לאפשר לחייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים לקבל במסגרת הליכי ההוצל"פ את ההפטר שהיו זכאים לקבלו לו הם היו פונים להליכי פשיטת רגל, וכי צו ההפטר בהוצל"פ אף מחמיר מצו ההפטר בפש"ר, מאחר שהוא קובע תנאי סף לזכאות להפטר שאינם נדרשים לשם קבלת ההפטר בפש"ר.

לפיכך, אין מקום לייחס לכל אחד מהצווים הללו משקל או תוצאה שונים, רק בגלל שהם ניתנו על ידי ערכאות שונות.

אמנם, לפני מתן צו הפטר בהוצל"פ אין שומעים את עמדת הערבים, בעוד שהיא נשמעת לפני מתן צו מיצוי הליכים, אולם עמדת הערבים לא נשמעת גם לפני מתן צו כינוס, כך שאין הבדל גם בעניין זה בין צו ההפטר בהוצל"פ לבין צו הכינוס בפש"ר.

בנוסף, צו הכינוס הנו רק הליך מקדים לצו הפטר בפש"ר, בעוד שצו הפטר בהוצל"פ הינו צו סופי, אשר ניתן רק לאחר חקירה מעמיקה של מצבו הכלכלי של החייב ושמיעת עמדת הנושים.

לפיכך, אם המחוקק הסתפק במתן צו כינוס נכסים בלבד בפש"ר, לצורך ביטול הדרישה לקבלת צו מיצוי הליכים כתנאי להגשת תביעה נגד ערב מוגן, הרי שמתן צו הפטר בהוצל"פ מייתר אף הוא דרישה זו, וזאת מכח קל וחומר.

בהתאם לכך התקבלה התביעה כנגד הערבה המוגנת והיא חוייבה לכסות את יתרת חובו של החייב המופטר, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.

עוד בנושא: כתב ערבות שנחתם לפני כניסה להליך פשיטת רגל, האם החוב בר תביעה?